יום שבת, 29 במאי 2010

בלי הרבה מילים

אני אספר לכם, עד כמה הגורל חשוב במצבים שלנו בחיים. הרי הגורל קובע מה נעשה ואם מי ניהיה. הגורל יכול להפתיע לטובה ולרעה, ויותר מזה הוא יכול לגרום להרגשה אדירה. באמת שאני לא יכול להיות יותר שמח מזה שהקשר שלי ושל יהודית מתקדם כל כך טוב. אני לא יודע, כשהיא ליידי כל שאר הבעיות נראות כל כך חסרות משמעות... כל כך לא מעניינות שכבר הספיקו להיות לי בעיות. ומזה אני ממש שמח.
הרבה דברים עוד הייתי רוצה להוסיף, אבל אני אסיים בזה שבחיים צריך ללמוד להיות ספונטני, ולקחת החלטות שאתם לא בטוחים מה הם יתנו לכם, תבטחו בגורל! אני רוצה לספר לילדה שלי, שלמרות הכל היא עושה אותי מאושר ואני מקווה שזה מה שאני מביא לה לחיים, כי זה מה שחשוב מבחינתי שתדע שאני שם בשבילה כדי שהיא תיהיה מאושרת
שלכם, טד.

יום שלישי, 18 במאי 2010

מה חדש?!

אז... מזמן לא עידכנתי. הגיעה הזמן לא?
פעם שעברה עצרתי בנימה פחות אופטימית. אבל זה בסדר. .החיים הרי באים בתקופות, פעם טוב ופעם פחות. מה קורה עכשיו אתם שואלים? אז אני בעלייה. לא סתם עלייה אחת רצינית כזאת שבאמת נותנת את הרצון לקפוץ מהמיטה כל בוקר... הלוואי שאצל כולם היה כמו אצלי...
נכון שיש כרגע אנשים שהם בתקופה קצת פחות טובה, אבל זה לא אומר שזה יהיה ככה לנצח. אני חושב שגם מהדברים הכי רעים צריך לדעת להוציא את החלק המצחיק, ולצחוק על זה. אולי זאת הסיבה שבגללה לפעמים שווה להיות ציני. ציניות זה בעצם לצחוק על החיים עם ידיעה שזה לא באמת מצחיק (אבל לפחות אתה מנסה). אז לסיכומו של דבר תצחקו על הדברים הכי רעים, זה עדיף מלבכות.
ועכשיו משהו טיפה שונה. תחשבו על זה שנייה, כמה פעמיים בזמן האחרון ויתרתם לעצמכם? או ויתרתם למישהו אחר בידיעה שזה לא צודק? ותמיד אתם מצאתם לזה הצדקה, אבל זה יוסי (שם בדוי), מותר לו. וזה מה שהורג אותי? מה זאת אומרת מותר לו? אם הוא טועה אז לא מוותרים. אם הוא טועה אז נלחמים על הצדק, (נשמע כאילו אני גיבור על), נלחמים על הדעות שלכם. לוותר זה אולי הדבר האחרון שאפשר לעשות. כמה שאתם נלחמים יותר על הדעות שלכם זה מראה עד כמה אתם חזקים מבחינה מנטאלית. וזה חשוב, לפי דעתי. חשוב לציין, זה לא שעכשיו על כל שטות צריך להלחם. צריך לדעת מתי לוותר אבל להבין את הגבולות.
טוב אני לא רשמתי כל כך הרבה, זה הרוב דעות שלי. יהיה נחמד לראות את הדעות שלכם, לשם שינוי. עד אז,
שלכם, טד.

יום שלישי, 4 במאי 2010

יום חדש נפלא

זה מה בדיוק מה שאני משכנע את עצמי כל יום מחדש. שמחר יהיה יותר טוב. אם להאמין בזה ולחפש את הדברים הטובים אז זה נכון, אם לא אז, לא.
בזמן האחרון דברים לא מסתדרים, ובאמת שכמה שאני רוצה שדברים יסתדרו אף פעם שומדבר לא יוצא. קצת קשה לשנות משהו כשאתה מרגיש שאתה עושה את זה לבד. אני לא מצליח להבין למה אנשים מחפשים איפה אחרים טועים... תחשבו שנייה אולי אתם לא בסדר? ובטח יבוא הבנאדם שיגיד: "אתה מדבר פוזה, אתה חושה שרק אתה צודק". זה לא נכון ומי שמכיר אותי יודע, שכאשר אני טועה אני מודה בזה. הרי כמו שאמרתי בשביל להיות צודק פעם אחת צריך לטעות הרבה פעמיים, כי מטעויות לומדים.
בזמן האחרון אני מרגיש את התחושה של החוסר וודאות. זאת מן הרגשה שאתה לא יודע מה יקרה מחר, או יותר גרוע, אתה לא יודע מה קורה עכשיו. זה כאשר אתה קם בבוקר ואומר " אוי מעניין איך אני אהיה מופתע היום". והרי בדרך כלל זה תלוי באנשים, הוודאות או חוסר הוודאות. זה עניין של לבוא ולברר. מה שהכי עצוב בכל הסיפור הזה שאני מרגיש שאני לא יכול לבטוח באחד האנשים הכי קרובים אליי. וכמה שהייתי רוצה, לפעמיים זה קשה.
אני כבר באמת לא יכול ככה... ולשתוק או להגיד " לא יודע " גם לא כזה עוזר. באמת שהגיעה הזמן לקחת יוזמה לידיים. וזה מיועד לכולם. אם אתם רוצים שמשהו ישתנה, אז תשנו את זה. אני פרשתי מלנסות
אני חוזר לקוות שמחר יהיה יום חדש נפלא.



שלכם, טד.

נ.ב
""ועם הזמן", אתה אומר "זה רק ילך ויסתדר,
מחר בבוקר נתעורר ליום חדש נפלא!""